מחקר חדש: אין גישה לאנשים עם מוגבלות

רקע

בעקבות תיקון  חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח –1998, הוכנס תיקון לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, הקובע את חובת הייצוג ההולם לאנשים עם מוגבלות בשירות המדינה. נוכח הוראות אלו, הוקם בספטמבר 2001 צוות בינמשרדי של נציבות שירות המדינה, ושל משרד המשפטים- מחלקת ייעוץ וחקיקה ונציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, אשר גיבש, תוך התייעצות עם גורמי ממשלה, אנשי מקצוע וארגונים למען אנשים עם מוגבלות, שורה של המלצות בדבר הדרכים והמנגנונים שיאפשרו פתיחת שירות המדינה, הלכה למעשה, לאנשים עם מוגבלות.

החלטת ממשלה: ועדת שרים לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות

הממשלה קיבלה ביום 30.11.03  את המלצתו המרכזית של  הצוות הבינמשרדי וקבעה כי תוקם ועדת שרים לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים, לרבות בכל הקשור לפעילותם של משרדי הממשלה והמגזר הציבורי כולו.

וועדת השרים אשר בראשה יעמוד שר המשפטים תעקוב אחר ביצוע החלטות הממשלה בנושא ועל ביצוע ויישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והוראות דין אחרות הנוגעות לקידום זכויותיהם של אנשים מוגבלות.

ממונה לשוויון אנשים עם מוגבלות בכל משרד ממשלתי

על פי החלטת הממשלה ימנה מנכ"ל המשרד הממשלתי, לאחר התייעצות עם נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות, ממונה שוויון לאנשים עם מוגבלות אשר ידאג לשילוב אנשים עם מוגבלות כחלק ממעגל העובדים במשרד. הממונה ידווח על פעילותו באופן שוטף למנכ"ל המשרד או ליחידת הסמך, תוך עדכון נציבות השוויון

לאנשים עם מוגבלות.

בהחלטה נקבע כי יש לבצע  העדפה מתקנת לאנשים עם מוגבלות חמורה בקבלה ובקידום בעבודה בשירות המדינה.

נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות – עריכת מחקרי נגישות

במקביל לפעילות הענפה הנעשית בנוגע לשילובם של אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה בכלל ובשירות המדינה בפרט החליטה נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, המופקדת על יישום חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות, לקיים סדרת מחקרי נגישות ובאמצעותם לפתח קריטריונים מעשיים ליצירת שוויון, לעורר מודעות לנושא ולהרחיב את מסד הנתונים הקיים בנושא. במסגרת זו בוצעו ארבעה סקרים לבדיקת מידת הנגישות בפועל לאנשים עם מוגבלות, בסביבה הבנויה לציבור והמבנים המיועדים למתן שירות.

המחקרים, שנערכו בשיתוף מכון סאלד ועמותת "נגיש לכל", נועדו לבדוק את האפשרות של אנשים עם מוגבלות פיסית וחושית (ראייה ושמיעה), לנוע ולתפקד בעצמאות מלאה, בבטיחות ובכבוד בתחומי חיים מרכזיים וזאת כאמת מידה בסיסית לקיומו של שוויון הזדמנויות עבור אנשים עם מוגבלות. כאמור, בסקרים הנוכחיים נבדקה מידת נגישותם של מבנים בישובים עירוניים בכל רחבי הארץ, בארבעה תחומי חיים שונים: חינוך – נגישות בתי ספר; בנקאות – נגישות הבנקים; בריאות – נגישות מרפאות קופות החולים; צרכנות ובילוי – נגישות הקניונים. המדגם כלל כ-167 בתי ספר, 109 מרפאות, 73 סניפי בנקים ו-18 קניונים, ברחבי הארץ ובמגזרים שונים.

ממצאי המחקר

הממצאים העולים מן המחקר מצביעים על המצב העגום בו מצויה ישראל בתחום הנגישות. להלן הממצאים המרכזיים:

כמעט כל המבנים נמצאו לא נגישים עבור אנשים עם מוגבלות פיזית  (95.1%). רוב המבנים נמצאו לא נגישים עבור אנשים עם מוגבלות ראייה (88%) ושמיעה (67%).

בבדיקת רמת הנגישות לפי עשרה רכיבי נגישות עבור מוגבלות פיזית, עולה כי רכיבים חיוניים ביותר כדוגמת מעלית (81.9%), הדרך מהחניה עד לכניסה למבנה (61.1%), הנמכת מדרכה סמוכה (59.8%), חניה לרכב נכים (52.3%) והדרך מהמדרכה הציבורית הסמוכה ועד לכניסה למבנה (49.4%), נמצאו לא נגישים בשיעורים גבוהים.

אשר למעלית, המהווה כלי עזר חיוני ביותר לנגישות עבור אנשים עם מוגבלות פיזית ומוגבלות ראייה, נמצא כי ב-74.9% מהאתרים בהם יש צורך במעלית היא אינה קיימת. כאשר המעליות קיימות, רובן (63.6%) נמצאו נגישות חלקית ורק כשליש מהן נגישות (28.8%).

אשר לשירותי הנכים, נמצא כי הם קיימים בשיעור נמוך בלבד מן המבנים (25%). מבין המבנים בהם אכן קיימים שירותי נכים, נמצא כי 44% מהם אינם נגישים, 32% נגישים חלקית ו-24% בלבד נגישים.

בבדיקת רמת הנגישות לפי ארבעת תחומי החיים, עולה כי לאנשים עם מוגבלות פיזית, כל בתי הספר – 100% - נמצאו לא נגישים; כמעט כל הבנקים (93.2%) והמרפאות (95.4%) אינם נגישים, בעוד שבקניונים נמצא שיעור נגישות טוב מעט יותר: 11.1% מן הקניונים נגישים, 33.3% מהם נגישים חלקית, אך 55.6% מתוכם אינם נגישים.

אשר לאמצעים העשויים לסייע בנגישות עבור אנשים עם מוגבלות ראייה, נמצא כי מרבית בתי הספר והמרפאות אינם נגישים (90.8% ו-90% בהתאמה), מקצת מן הבנקים נגישים  (15.7%), אך כל הקניונים שנבדקו אינם נגישים כלל. עבור אנשים עם מוגבלות שמיעה, מרבית הבנקים והמרפאות אינם נגישים מבחינת אמצעים העשויים לסייע להם בנגישות (98.6% ו-97.4% בהתאמה), אך בקניונים ובבתי הספר שיעור הנגישות גבוה יותר (44.4% ו-56.7% בהתאמה).

הממצאים העולים בארבעת הסקרים המוצגים בדו"ח, העולים בקנה אחד עם הדו"חות החריפים של מבקר שעסקו בנושא, מצביעים על בעיית נגישות חמורה של מבנים ציבוריים בארבעה תחומי חיים מרכזיים בחיי האדם בישראל. המצב בבתי הספר אינו מאפשר לתלמידים עם מוגבלויות פיזיות ללמוד בהם, אנשים עם מוגבלויות אינם יכולים להגיע ולקבל שירותים במרפאות קופות חולים ובבנקים, ואף בקניונים, בהם רמת הנגישות גבוהה מעט יותר, המצב רחוק מלהשביע רצון.

עתיד נגיש יותר

לדברי נציבת השוויון לאנשים עם מוגבלות, ד"ר דינה פלדמן, הממצאים  מצביעים על הצורך הדחוף  בהשלמת החקיקה בנושא לכלל הנכויות: הפיזיות, החושיות, הנפשיות, השכליות והקוגנטיביות, כינון מערכת אכיפה ראוייה והקצאת משאבים הולמים לצורך זה. ד"ר פלדמן מדגישה עוד כי תכנון מראש של  נגישות מבנים, יחסוך כסף רב בהתקנת סידורי נגישות עתידיים וכי יש מקום לאסור פתיחת מבנים  חדשים  ומרחבים פתוחים לשימוש ציבורי כל עוד אינם  נגישים  לאנשים עם מוגבלות. בניינים אשר הושלמה בנייתם ונמצאו לא נגישים, יש צורך לבצע התאמות.  כדי להבטיח את  כל זאת קוראת ד"ר פלדמן להשלים סקרי נגישות בכל המערכת הציבורית והממשלתית, אשר יתבצעו תוך התייעצות עם יועצי נגישות, לנסח תכניות אב עם לוחות זמנים ומשאבים בהתאם  ולהכשיר יותר אנשי מקצוע בנושאי נגישות.

לצורך קידום העשייה בתחום, הקימה נציבת השוויון פורום ארצי בנושא נגישות, מתוכננים ימי עיון והפקת חוברות ייעודיות בנושא וכן מתוכננת הקמת קתדרא ללימודי נגישות בשיתוף עם גורמים שונים באקדמיה ובממשלה. הנציבה גם קוראת להתנות כל תמיכה ממשלתית בהנגשת המסגרות הנתמכות, להחזיר את כל תקציב הנגישות אשר נלקח מהקרן לפיתוח שירותי נכים בביטוח הלאומי כדי לאפשר לה להמשיך בפיתוח בתחום זה, וכן לתמוך בחיזוק אתרי מידע בתחום הנגישות אשר יעמדו לרשות הציבור.

על פי החלטת עצרת האומות המאוחדות מתקיים מדי שנה היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות בתאריך ה- 3 בדצמבר. ביום זה השנה תוכרז שנת 2004 כשנה לקידום החברה הישראלית כ"חברה נגישה".