שקיפות במערכת המשפטית
שר המשפטים מבקש להבטיח שהמערכת המשפטית תפעל בשקיפות מרבית. במסגרת זו נדרשה מהנהלת בתי המשפט לפרסם דו"ח על פעילות בתי המשפט. הדו"ח הראשון פורסם לגבי שנת 2007 ולאחר מכן פורסם דוח חצי שנתי באוגוסט 2008.
הדוחות חושפים את הקשיים שבהם עומדת מערכת המשפט לרבות מלאי התיקים הגדול שהצטבר בשנים האחרונות. הדוח שפורסם לאחרונה משקף התקדמות מסוימת בכל הנוגע להפחתת המלאי ולכן השנה, לראשונה זה שנים, מספר התיקים הנסגרים עולה על הנכנסים.
כמו כן בכוונת השר לפרסם דוח על פעילות הפרקליטות. מטרת הדוח לשקף את מספר התיקים הנמצאים בטיפול הפרקליטות, משך הזמן הממוצע לטיפול בתיקים ונתונים רבים נוספים.
מערכת בתי המשפט
המערכת נועדה להבטיח את שלטון החוק במדינה, להסדיר סכסוכים בין אזרחים ובין עצמם על בסיס העולם הנוהג וכן הסדר סכסוכים בין האזרח למדינה ובין המדינה לעוברים על החוק. המערכת נדרשת להעניק שירותים לפנים אליה ולעשות זאת ביעילות ובהגינות.
למרבה הצער המצב כיום איננו משביע רצון, וננקטו צעדים כדי לשפר את המצב. בהם הקמת בית משפט מחוז מרכז, מינוי מספר שופטים רב וחקיקה רחבה. החקיקה מתייחסת לנושא הפרוצדורה וכן לנושא הרכבים בבתי המשפט.
שר המשפטים תומך בחקיקה שתרחיב את השימוש בהסדרת סכסוכים מחוץ לכותלי בתי המשפט – הרחבת השימוש בהליך בוררות והרחבת שימוש בהליך גישור (מתנהל פיילוט בנושא). כמו כן נחקק חוק הקדנציות הקובע כהונת נשיאים וסגני נשיאים ומבטיח תחלופה בתפקידים אלו.
ענישה – החוק הפלילי
עמדת שר המשפטים היא שיש להחמיר בעבירות המבוצעות על ידי "עבריינים מקצועיים" ופוגעות בחיי התושבים ובביטחון הציבור. לצורך כך הוצעו כמה חוקים שכבר עברו קריאה ראשונה בכנסת.
עם זאת שר המשפטים בדעה שאין מקום להחמיר בנוגע למה שמוגדר "עבירות קלות", או בכישלון חד פעמי שלא היה חמור. במסגרת זו הוגש חוק אכיפה אלטרנטיבי המאפשר להתמודד עם עבירות מסוג זה באמצעות ענישה מחוץ לכותלי בית המשפט. כמו כן מונתה ועדה שבודקת מחדש את נושא המרשם הפלילי.
נושאים חוקתיים
שאלת היחס בין רשויות השלטון ובעיקר בית המשפט העליון, הכנסת והממשלה אינם מוסדרים כראוי. התמונה השתנתה לחלוטין כאשר בית המשפט פסק כי הוא מוסמך לבטל חקיקה של הכנסת אם בדעתו אין הדבר עולה בקנה אחד עם חוקי היסוד. לכך הצטרפה העובדה שבית המשפט העליון מפרש לא אחת בצורה מרחיבה את חוקי היסוד.
שר המשפטים סבור שיש להסדיר בחקיקה את מערכת היחסים בין הרשויות. במסגרת זו פורסמו תזכירים רלוונטיים בנושא.
שינוי שיטת הממשל
שר המשפטים תומך בשינוי שיטת הממשל באופן שיבטיח את יציבות הממשלה וישפר את יכולת המשילות שלה. מן הראוי גם שתוצאות הבחירות יבהירו מיד, וללא קשר למיקוח בין מפלגתי, מי יכהן כראש ממשלה. תוצאה זו ניתן להשיג בין על ידי בחירה ישירה של ראש הממשלה ובין באמצעות חקיקה שתקבע שראש הממשלה יהיה ראש המפלגה הגדולה ביותר.
במצב הנוכחי צפוי שתהיינה לא פחות מחמש מפלגות שמספר ציריהן בכנסת עולה על עשרה, ולחלק מהן מספר הצירים יעלה על עשרים (קדימה, ליכוד, ש"ס, עבודה, ישראל ביתנו, איחוד לאומי – מפד"ל). בנסיבות אלה אין זה ברור כלל שראש המפלגה הגדולה ביותר יוכל להרכיב ממשלה ועלול להיפתח מאבק בינו לבין ראשי מפלגות אחרות בשאלה מי ירכיב את הממשלה ומי יכהן בראשה.
דוגמה היפותטית: המפלגה הגדולה ביותר 28 צירים, המפלגה השנייה 24 צירים, מספר הצירים של שלושת/ארבעת המפלגות הבינוניות האחרות כ- 40 בסך הכל. בדוגמה זו, אין לדעת כלל מי יכהן כראש ממשלה ומה יהיה המחיר שיידרש המועמד "לשלם" למפלגות שיתמכו בו. לכך מצטרף החשש שבמהלך חיי הממשלה שתורכב, יהיה איום מתמיד של הרכבת ממשלה אלטרנטיבית.
בחירות מקדימות – פריימריז
אין סיבה לכפות בחירות מקדימות על מפלגה שאינה חפצה בכך. אולם, מפלגה הבוחרת לקיים בחירות מקדימות מן הראוי שתפעל בהתאם להוראות שייקבעו בעניין זה במסגרת חקיקה שתימנע תופעה של "קבלני קולות" ותופעות לא רצויות אחרות. המצב הנוכחי מאפשר למעשה עיוות מוחלט של כללי הדמוקרטיה. קבוצות מאורגנות, שחבריה אינם משתייכים למפלגה העורכת את הבחירות המקדימות, ישתתפו בבחירות המקדימות לאותה מפלגה ויקבעו את נציגיה בניגוד גמור לרצון הבוחרים הממשיים של אותה מפלגה.
שר המשפטים הכין הצעת חוק בעניין זה. ההצעה נמסרה לאישים בכירים במספר מפלגות אך ההצעה לא קודמה.
הסכם הרגיעה עם החמאס
שר המשפטים התנגד להסכם הרגיעה כפי שנעשה עם ארגון החמאס, השולט ברצועת עזה. לדעת השר ההסכם כרוך בסכנות ביטחוניות והעניק לגיטימציה, לפחות חלקית, לתנועת החמאס. לכך מצטרפת העובדה שההסכם לא כלל את שחרורו של גלעד שליט ולא הבטיח אפילו את קיום הוראות אמנת ז'נבה לגביו (תנאי החזקה הולמים, ביקור נציגי הצלב האדם ועוד).
הסכם החלפת האסיר קונטאר ואחרים תמורת גופותיהם של הלוחמים אהוד גולדווסר ואלדד רגב
שר המשפטים מתנגד לניהול משא ומתן "עיוור" וחילופי שבויים. אי גילוי מצב השבויים על ידי חיזבאללה מהווה הפרת החוק הבינלאומי. מדינת ישראל חייבת לנקוט צעדים במישור הבינלאומי ובמידת הצורך צעדים נוספים על מנת להבטיח גילוי מצב השבויים וקיום כללי אמנת ז'נבה לגביהם. רק לאחר מכן ניתן לנהל משא ומתן. במסגרת משא ומתן כזה, אין להחליף אסירים ושבויים תמורת גופות.
שכר ראוי לחיילים המשרתים בשירות חובה
החיילים המשרתים בשירות חובה בצה"ל תורמים למדינה שנים משנות חייהם היפות ביותר. למרבה הצער כרוך שירות זה ב"מס מוסווה" המשתקף בכך שהתשלום לחיילי חובה הוא צנוע ביותר בעוד שהערך הכלכלי של עבודתם גבוה לאין ערוך. החומרה הקשורה במצב זה מחריפה נוכח העבודה שאחוז המשרתים בצבא מבין בוגרי כל מחזור ומחזור הולך וקטן. אנו מתקרבים כיום למצב שבו רק קצת למעלה מחמישים אחוז מכלל הצעירים בגיל הגיוס משרתים למעשה בצבא ורק חלקם משרת שלוש שנים מלאות. להפליה שבין חיילי החובה לאלה שאינם משרתים מצטרפת גם הפליה כלכלית חמורה, מי שאינו משרת חופשי להשתכר למחייתו ולמחיית בני משפחתו, הוא חופשי לעסוק בלימודים ולשפר בדרך אחרת את סיכויו בשוק התעסוקה. לעומת זאת מוטל על החייל בשירות חובה לשאת בתשלום ה"מס" הכרוך בשירות הצבאי. לכך ניתן להוסיף שרבים מהמשרתים משתייכים למשפחות שאינם מרובות אמצעים. תשלום זה יקל על קליטתם בחיים האזרחיים ויתרום, ולו בצורה צנועה, לצמצום הפערים בחברה הישראלית.
עמדת שר המשפטים היא כי יש לגרום לכך שבהדרגה ישולם שכר ראוי לחיילים בשירות חובה. מכיוון שמדובר בסכום גבוה ניתן לפרוס את התשלום באופן שתחילה יינתן התשלום למשרתים למעלה משנתיים וחצי לאחר מכן לאלה המשרתים למעלה משנתיים וכך הלאה. שר המשפטים העלה את הנושא פעמים רבות בממשלה, עד היום עמדתו בעניין זה לא התקבלה.
הפערים החברתיים בישראל
עמדת שר המשפטים היא שיש לנקוט במדיניות השואפת לצמצם פערים כלכליים. עמדה זו באה לביטוי לא אחת בתמיכתו של השר בחקיקה העשויה לתרום לכיוון זה. השר גם תומך בחקיקה סוציאלית, עם זאת צריך הדבר להיעשות באחריות ותוך שמירה על האפשרויות העומדות לרשות המדינה. במסגרת זו תמך השר, בין היתר, בחקיקה המבקשת להגדיל את תקופת חופשת הלידה ובהגדלת התשלומים לניצולי השואה.
חקלאות והתפלת מים
שר המשפטים תומך בקידום החקלאות, בפיתוחה ובחיזוקה. את ערכה של החקלאות ותרומתה למדינת ישראל יש למדוד לא רק על בסיס החשבונאות המקובלת (היקף הייצור החקלאי, שוויו וחלקו בהכנסה הלאומית הגולמית, היקף היצוא החקלאי וכו'), אלא גם בהתחשב בתרומתה לשמירת השטחים הפתוחים במדינה, לאיכות החיים ולקשר של תושבי המדינה לאדמתם.
עמדה זו מחייבת גם יחס נאות והתחשבות בחקלאים שעבדו במשך שנים אדמות שערכן עלה. שר המשפטים מתנגד להפקעת זכויותיהם ולהתעלמות מתרומתם. כוחם של דברים אלה יפה גם ביחס לחוות הבודדים, שהוקמו בנגב מכוח הסכם עם הרשויות.
שר המשפטים תומך בהרחבה משמעותית של התפלת המים בישראל, והוא סבור שיש לפעול במהירות וככל שניתן כדי להגדיל את כמויות המים העומדים לרשותנו, הן לצורכי החקלאות, הן לצורכי איכות הסביבה(לרבות שיפור מצב הנחלים), הן כדי לאפשר הזרמת מים להצלת ים המלח, והן לצורך האפשרות לאספקת מים. למדינות שכנות (בעיקר ירדן) במסגרת חיזוק הקשרים עימן.