PCT - אודות

בתוך הרשות פועלת המחלקה הבין-לאומית בכפוף לאמנת ה-PCT (Patent Cooperation Treaty), האמנה לשיתוף פעולה בפטנטים, העוסקת בהגשת בקשות בינלאומיות לפטנטים, אשר נחתמה בשנת 1970 בוושינגטון, במטרה ליצור מנגנון אחיד לרישום פטנט במספר מדינות, על סמך בקשה בינלאומית אחת. זאת בעיקר, על מנת להתגבר על בעיית אי האחידות בתנאי הפרוצדורה הקיימים במדינות העולם השונות.

האמנה מנוהלת על ידי ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) בידי הלשכה הבינלאומית של הארגון העולמי לקניין רוחני (World International Patent Organization - WIPO) שמרכזו בג'נבה http://www.wipo.int/pct/en/index.html .

מדינת ישראל הצטרפה לאמנת ה-PCT ביוני 1996. ההחלטה התקבלה מתוך רצון לעזור למבקשים (ממציאים) ישראלים וקידום התעשייה. בשנה זו אף הוקמה באגף הפטנטים מחלקה מיוחדת לקבלה וטיפול בבקשות לרישום פטנטים על פי האמנה. מתאריך זה תושב ו/או אזרח ישראל יכול להגיש בקשת פטנט בינלאומית, שמשמעותה בקשת פטנט מקומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנה. תושב חוץ, בבקשת פטנט בינלאומית, מייעד את כל המדינות החברות באמנה ומשמעות היעוד היא שרואים בקשת פטנט בינלאומית זו כאילו הוגשה על ידו בישראל. ההצטרפות לאמנה הייתה בעלת השפעה אדירה על כמות הבקשות המוגשות לארץ אשר עמד על כ- 2000 בשנה (לאומיות רגילות או דרך אמנת פריז) לפני ההצטרפות לאמנה, ולאחר ההצטרפות כ- 7000 בשנה. המחלקה מנתה בתחילה 4 עובדים בלבד. משנת 1999 משמש ד"ר מיכאל ברט כמנהל המחלקה המונה כיום עשרה עובדים.

בעולם כולו ובישראל בפרט, נרשמה בשנים האחרונות עלייה דרמטית ברישום בקשות ה-PCT. כיום משרד הפטנטים הישראלי הוא בין המובילים בעולם בהגשת בקשות PCT.

מדינת ישראל מקדימה בתחום זה מדינות מפותחות רבות. ישראלים רבים בוחרים לרשום פטנט בחו"ל באמצעות הגשת בקשה בינלאומית לפטנט בישראל. משנת 1996 ועד סוף 2010 הוגשו כ- 16,000 בקשות פטנט בינלאומיות ע"י ממציאים ישראלים. בשנת 1996 הוגשו 197 בקשות ואילו בשנת 2008 הוגשו 1712 בקשות, דהיינו, מדובר בעלייה של פי 8.6 במספר הבקשות תוך עשור.

הלשכה הבינלאומית International Bureau (IB) בג'נבה, שוויץ.

בדרך כלל משרדים אלה ממוקמים בלשכות הפטנטים הלאומיות, המוסמכות לקבל בקשות בינלאומיות מתושבי ואזרחי אותה מדינה. בנוסף, ישנם משרדים מקבלים אזוריים, כגון המשרד המקבל באירופה, המקבלים בקשות מתושבי ואזרחי אותו אזור והמשרד המקבל בג'נבה, המוסמך לקבל בקשות מתושבי ואזרחי כל המדינות החברות באמנה.

תושב או אזרח ישראל רשאי להגיש בקשה בינלאומית למשרד המקבל ברשות הפטנטים הישראלית בירושלים או ללשכה הבינלאומית בג'נבה.

פעילויות עיקריות של מחלקת ה- PCT ברשות הפטנטים:

J פועלת כמשרד מקבל של בקשות הבינלאומיות בהתאם לנהלים של אמנת ה-PCT

J פועלת כמחלקת בחינה פורמאלית של בקשות הPCT המוגשות בישראל והנכנסות לשלב הלאומי

J מספקת מידע, ייעוץ וסיוע למגישי PCT וסוכניהם בקשר לבקשות PCT.

J מנחה בוחני פטנטים ברשות הפטנטים הישראלי בעניינים הנוגעים לאמנת הPCT.

J מיישבת סוגיות הנוגעות בבקשות PCT המתעוררות בשלב הבינלאומי והלאומי.

J מעדכנת רשימת דיוור של משתמשי PCT כדי להודיע על עדכונים וסטטיסטיקות.

J מספקת מידע וסיוע על בסיס יומי על הליכי ה-PCT לציבור.

רשויות בינלאומיות לחיפוש International Searching Authority (ISA):

קיימות מספר רשויות בינלאומיות לחיפוש, הממוקמות במשרדי הפטנטים הגדולים ביותר, אשר מעסיקות צוותים גדולים של מחפשים מומחים וברשותם מאגרים גדולים ביותר של ספרות טכנית וספריית פטנטים.

כל בקשה לרישום פטנט עוברת חיפוש, שמטרתו לגלות האם היא עומדת בתנאים לקבלת פטנט. דו"ח החיפוש מתפרסם, בדרך כלל עם פרסום מלא של הבקשה, 18 חודשים לאחר תאריך הבכורה.

החל מסוף שנה זו (2011) ישראל מצטרפת למועדון היוקרתי והמצומצם של רשויות חיפוש בינלאומיות ותציע חיפוש בינלאומי ברמה גבוהה בעלות מוזלת.

תושבי ואזרחי ישראל לשם ביצוע החיפוש, יכולים לבחור בין רשות הפטנטים הישראלי (ILPO), משרד הפטנטים האירופאי (EPO) או משרד הפטנטים בארה"ב (USPTO), שהוכרו כמרכזי חיפוש בינלאומיים.

זהו שירות אופציונאלי, שפותח על פי בקשת המבקשים ומרשה שחיפושים נוספים יבוצעו בשלב הבינלאומי, בנוסף לחיפוש המבוצע על ידי רשות החיפוש הבינלאומית (ISA).

קיימות מספר רשויות בינלאומיות לבחינה מוקדמת של פטנטים, הממוקמות במשרדי הפטנטים הגדולים ביותר. במשרדים אלה מועסקים צוותים גדולים של בוחנים מומחים.

תושבי ואזרחי ישראל המעוניינים בבחינה מוקדמת, יכולים לבחור בין רשות הפטנטים הישראלי, משרד הפטנטים האירופאי או משרד הפטנטים בארה"ב.

בקשה בינלאומית היא בקשת פטנט שרואים אותה כבקשת פטנט לאומית, שהוגשה ביום הגשת הבקשה הבינלאומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנה, בכפוף לתשלום האגרות הלאומיות המקומיות וביצוע פעולות אחרות במועדים הקבועים, הדרושות לכניסה של הבקשה לשלב הלאומי.

בקשה בינלאומית תכלול את החלקים הבאים, מסודרים בסדר הבא:

יש להדגיש, כי לא קיים "פטנט בינלאומי". מדובר בבקשה בינלאומית, שבשלב מאוחר יותר, לאחר שיערך חיפוש ובחינה במידה ונתבקשה, הבקשה תועבר למדינות המיועדות. כל מדינה מיועדת תתייחס לבקשה הבינלאומית כאילו מדובר בבקשה מקומית ותעניק פטנט לאומי לפי החוק הקיים באותה מדינה. היתרונות של הליך ה-PCT טמונים בריכוזיות הפעולות בשלב הבינלאומי ובאפשרות לדחות לתקופה מסוימת את ההוצאות הכספיות של המבקש הכרוכות בטיפול בבקשה בשלב הלאומי בכל מדינה.

v ישנם אפוא שני שלבים בהליך ה-PCT - השלב הבינלאומי והשלב הלאומי.

בשלב זה מגיש המבקש, בקשה בינלאומית למשרד המקבל המוסמך, בהתאם למושב או האזרחות שלו. ניתן להגיש בקשה בינלאומית תוך 12 חודשים ממועד ההגשה של בקשת הבכורה בהתאם לאמנת פריס. את בקשת הבכורה ניתן להגיש בכל אחת מהמדינות החברות באמנת פריס או ארגון הסחר העולמי World Trade Organization - WTO בהתאם לאמנת TRIPS[1] ולדרוש את דין הקדימה בהתאם. דהיינו, יראו את הבקשה המאוחרת כאילו הוגשה במועד המוקדם יותר.

בקשה בינלאומית תוגש לפי הוראות אמנת ה-PCT, שמטרתן לקבוע אחידות בדרך הגשת הבקשות, ללא תלות במקום ההגשה. כל משרד מקבל, פועל כמו סניף של הלשכה הבינלאומית ותחת פיקוחו. הבקשה הבינלאומית מייעדת באופן אוטומטי את כל המדינות החברות באמנה עבור כל סוגי ההגנה הקיימים. בזמן הגשת הבקשה, או תוך זמן קבוע לאחר מכן, על המבקש לשלם את האגרות הקבועות (אגרת מסירה, אגרת הגשה הבינלאומית, אגרת חיפוש ואגרה עבור מסמך בכורה).

במשרד המקבל הלאומי הבקשה נבדקת באופן פורמאלי בלבד ועותקים ממנה נשלחים ללשכה הבינלאומית ולרשות החיפוש הבינלאומית.

רשות החיפוש מבצעת את החיפוש ומעבירה את דו"ח החיפוש (ISR – International Search Report) יחד עם חוות דעת כתובה (Written Opinion – WO) לגבי הפטנט, למבקש וללשכה הבינלאומית. בדרך כלל החיפוש יבוצע תוך 16 חודש מתאריך דין הקדימה אבל לא יאוחר מ- 9 חודשים מתאריך הגשת הבקשה הבינלאומית, המאוחר מבניהם. הלשכה הבינלאומית מפרסמת את הבקשה בצירוף דו"ח החיפוש (ללא חוות הדעת הכתובה) בתום 18 חודשים מתאריך ההגשה הבינלאומית או מתאריך דין הקדימה, אם יש.

על המבקש להחליט תוך 22 חודשים מתאריך דין קדימה אם לבקש בחינה מוקדמת בינלאומית.

ברוב המדינות ניתן להיכנס לשלב הלאומי תוך 30 חודשים גם ללא הגשת הבקשה לבחינה בינלאומית.

ביחס למדינות מסוימות בלבד (כיום 3 מדינות[2]), על המבקש להחליט תוך 19 חודש מתאריך דין קדימה, אם (1) להיכנס ישר לשלב הלאומי תוך 20 חודשים או (2) לבקש בחינה מוקדמת בינלאומית. הגשת הבקשה לבחינה בינלאומית במדינות האלה מאפשרת לדחות את הכניסה לשלב הלאומי עד 30 חודשים מתאריך דין קדימה.

בכל מקרה, אם המבקש יחליט על בחינה בינלאומית עליו לפנות ישירות למוסד המתאים ולשלם את האגרה הנדרשת. טפסים לצורך זה ומידע על האגרות אפשר לקבל מרשות הפטנטים, מחלקת ה-PCT.

מהלך הבחינה: כל תכתובת עם רשויות הבחינה באירופה ובארה"ב תהיה בדרך כלל באנגלית. מטרת הבחינה היא לתת דו"ח בעניין (א) חידוש, (ב) התקדמות אמצאתית, (ג) יישום תעשייתי. בדומה לבחינת פטנט בארץ. דו"ח זה אינו מחייב את המשרדים הלאומיים בשלב הלאומי. בדרך כלל בשלב הראשון הבוחן ימסור חוות דעת בכתב ויזמין השגות מהמבקש. בשלב זה המבקש יכול ליצור קשר עם הבוחן לשם קבלת הבהרות ומתן הבהרות ומותר לו להגיש טיעונים בכתב ותיקונים בצורת דפי החלפה. בתיקונים אין להכניס חומר חדש. אם הבוחן יקבע שאין "אחידות אמצאתית" דהיינו שיש יותר מאמצאה אחת הוא רשאי לצמצם את הבחינה לחלק מהתביעות, אלא אם המבקש ישלם אגרה נוספת. בסוף הבחינה הבוחן יערוך דו"ח בחינה. עליו לערוך את הדו"ח לא יותר מ- 28 חודש מתאריך דין הקדימה. כך ניתן למבקש תקופה של לפחות חודשיים להחליט, על סמך הדו"ח אם להיכנס לשלב הלאומי או לא. דו"ח הבחינה נמסר למבקש, ללשכה הבינלאומית ולמשרדים הלאומיים שנבחרו. אין פרסום של דו"ח הבחינה.

במידה שהמבקש מחליט להיכנס לשלב הלאומי, עליו לעשות כן במועד שנקבע (ראה הוראות בעניין השלב הבינלאומי). כניסה לשלב הלאומי כרוכה בתשלום האגרה הלאומית במשרד הפטנטים של כל מדינת יעד או אזור יעד, בגובה ובמטבע שנקבע ובהגשת תרגום לשפה הנקבעת על ידי אותו משרד, אם קיים צורך בכך. למרבית המדינות יש טופס מיוחד לשלב זה.

בשלב הלאומי, לאחר שהבקשה עוברת את ההליכים הפורמאליים היא מקבלת מספר ישראלי בהתאם לסעיף 48 של חוק הפטנטים הישראלי.

בשלב הלאומי כל משרד מיועד יתייחס לבקשה הבינלאומית כמו לבקשה לאומית, היא תבחן ויינתן עליה פטנט בהתאם לחוק באותה מדינה.

בשלב הלאומי המבקש יצטרך להתכתב עם כל משרד לאומי בעצמו ובדרך כלל הוא יזדקק לכתובת ולנציג מקצועי בכל מדינה.

א. אפשרות לדחות את מועד הכניסה לשלב הלאומי בכל מדינה. המשמעות העיקרית – דחיית ההוצאות הכבדות הכרוכות בכך.

ב. אפשרות לקבל דו"חות חיפוש ובחינה, שמהם ניתן לשער את הסיכוי לקבל פטנט, לפני הכניסה לשלב הלאומי, ובהתאם לכך להחליט האם להמשיך להשקיע בפטנט או לא.

ג. אפשרות להגיש בישראל עד ליום האחרון של תקופת הבכורה (12 חודשים), בקשה אחת שתחול בכל המדינות ולשלם את האגרה בש"ח.

ד. אפשרות להבטיח מילוי הדרישות הפורמאליות ביסודיות.

החסרונות: אגרות בינלאומיות, שהן נוספות על האגרות הלאומיות. אך יש לציין כי חלק מהם עשויות לעמוד לזכות המבקש בעתיד כשהוא יכנס לשלב הלאומי.

הגשת בקשות לפטנט בדרך של הגשת בקשה בינלאומית הפכה בשנים האחרונות ל"להיט" בארץ ובחו"ל בקרב מגישי בקשות לפטנט, עקב היתרונות הרבים שפורטו לעיל. אמנם לא קיים "פטנט בינלאומי", אך הגשת הבקשה הבינלאומית נותנת אינדיקציה לבעל האמצאה לגבי סיכויו לקבל פטנט, חוסכת זמן בהתכתבויות רבות וגם חוסכת בהוצאות כספיות רבות בשלבים הלאומיים, במידה והבקשה עוברת את שלבי החיפוש והבחינה הבינלאומית בהצלחה.

[1]The WTO’s Agreement on Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights (TRIPS), negotiated in the 1986-94 Uruguay Round, introduced intellectual property rules into the multilateral trading system for the first time.

[2] Luxembourg, Uganda, United Republic of Tanzania