1.        שמירה על היושרה של המגזר הציבורי: יישום ההמלצות (ובפרט המלצות 26 ו-30) יבטיח, כי לרשויות המרכזיות תהיה אוטונומיה תפעולית ותקציב מספק, וכן כי לאנשי הצוות תהיה הכשרה וסטנדרטים גבוהים של מקצועיות. האוטונומיה אף מפחיתה את הסיכון שרשויות אלו יהיו כפופות לשליטתו של גורם מושחת. תשלום משכורת נאותה לעובדים מחליש את הצורך שלהם למעול בכספים או לקבל שוחד על מנת להתפרנס. כמו כן, סטנדרטים גבוהים מעודדים תרבות של יושרה והגינות.

2.        שמירה על מוסדות במגזר הפרטי: יישום ההמלצות ימנע ממוסדות פיננסיים, כולל DNFBPs (Designated Non-Financial Businesses and Professions), מלסייע בהלבנת כספי השחיתות, בין היתר על ידי הדרישות המחייבות סינון עובדים על מנת להבטיח איכות גבוהה; בקרה פנימית שתעזור למוסד לזהות שהנו מנוצל לרעה על ידי גורמים מושחתים, ובקרה של רשויות האכיפה (במקרים מסוימים באמצעות SRO- Self Regulatory Organization) המרתיע מפני תופעות של שחיתות ומסייע בגילויה.

3.        הגברת השקיפות במגזר הפיננסי: יישום ההמלצות מביא להגברת השקיפות במגזר הפיננסי, באופן שלא יהיה ניתן להסתיר את מקורם של כספי שחיתות. שקיפות זו נובעת מחובת זיהוי הלקוח, חובת שמירת מסמכים, חובת זיהוי אנשי ציבור זרים (PEPs), חובת זיהוי בעלי השליטה בחברה, חובות הדיווח על העברות בנקאיות והעברה פיזית של כספים במעברי הגבול, וכן החובה לדאוג כי כללי הסודיות הבנקאית לא יחסמו מפני האפשרות לקיים שקיפות ראויה.

4.        גילוי, חקירה, העמדה לדין, וחילוט נכסים: יישום אפקטיבי של ההמלצות מביא למנגנון משפטי שיצליח למקד את הרשויות לפעולות חשודות, באמצעות הדיווחים על פעולות חשודות, וכן ייתן לרשויות אלו סמכויות חקירה, העמדה לדין, תפיסה, הקפאה, וחילוט. ההמלצות אף מורות על שיתוף פעולה פנימי ובינלאומי שיסייע באכיפת החוקים נגד השחיתות ונגד הלבנת הרווחים כתוצאה מתופעה זו.

למדריך