מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) הפיצה ביום 15.12.2011 להערות תזכיר הצעת חוק ממשלתית לתיקון פרק ב' לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, המסדיר את מנגנון ההכרזה בישראל על ארגון טרור זר ועל אדם זר שהוא פעיל טרור בעקבות קביעה שנעשתה מחוץ לישראל.
תזכיר החוק מציע לשפר את מנגנון ההכרזה בישראל על ארגון טרור זר ועל אדם זר שהוא פעיל טרור אשר הוכרזו מחוץ לישראל על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, וזאת לאור קשיים שהתעוררו בנושא בשנים האחרונות. המנגנון המוצע נועד לתת מענה למחויבותה של ישראל למאבק בטרור כחלק מהמאמץ הבינלאומי בנושא זה, וזאת מכוח היות ישראל צד לאמנה הבין-לאומי למניעת מימון טרור ועמידתה בסטנדרטים הבינלאומיים שנקבעו ע"פ המלצות ה-FATF (ה-Financial Action Task Force) בנושא.
הכרזות האו"ם על פעילי טרור נעשות לפי פרק 7 של מגילת האו"ם, המהווה את המסגרת הנורמטיבית להכרזה על ארגונים ויחידים כעל גורמים העוסקים בטרור, ושמכוחה הוקמה ועדת משנה של מועצת הביטחון (להלן- וועדת מועהב"ט) המורכבת מנציגי 15 המדינות החברות במועצת הביטחון. ההכרזות נעשות מכוח מספר החלטות של האו"ם, לרבות החלטות 1267 ו-1988 וההחלטות שהוצאו בעקבותיהן. במסגרת זו, תפקידיה של וועדת מועהב"ט הם, בין היתר, לנהל רשימות של ארגונים ויחידים הקשורים לארגון אל קעידה, לאוסאמה בן לאדן, הטאליבן ואחרים, לפקח על יישום הסנקציות שהוטלו על ארגונים ויחידים אלו בקרב המדינות החברות באו"ם, לבצע ניטור ובחינה מחודשת של רשימות אלו באופן תדיר ולבטל הכרזות בהינתן שינוי בנסיבות.
כמפורט בהחלטות 1267, 1730, 1822, 1904, 1988 ו- 1989 של האו"ם, מדינה המבקשת לכלול ארגון או אדם ברשימת ההכרזות של מועצת הביטחון נדרשת לספק לוועדת מועהב"ט את מירב הפרטים הידועים לה ביחס לגורם המוכרז כבסיס להכרזה, ובכלל זה פרטי הזיהוי המלאים על הארגון או היחיד ככל שהם ידועים, ממצאים פרטניים המוכיחים את הקשר או הפעילות הטרוריסטית הנטענת כנגדם וראיות תומכת לממצאים אלו. הוועדה שוקלת כל בקשה לגופה ובוחנת האם פעילות הארגון או היחיד, כפי שמפורטת בבקשה, קושרת אותו לאל-קאעידה, לאוסאמה בן-לאדן או לטאליבן, מקבלת החלטה (בקונצנזוס), מעדכנת את הרשימה בהתאם ומפרסמת את תמצית נימוקי ההכרזה באתר אינטרנט יעודי (הגם שלעיתים הפרסום מוגבל בשל שיקולי סודיות ובטחון). כמו כן, הוועדה עורכת בחינה מחודשת של כל הארגונים והיחידים המוכרזים באופן שוטף, מנהלת הליך מוסדר לצורך הסרת ארגונים ויחידים מוכרזים מהרשימה במידת הצורך והקימה נציבות תלונות ציבור (אומבודסמן) על מנת לאפשר מנגנון עצמאי להגשת בקשות לביטול הכרזות.
לפי נוסח סעיפים 1 ו- 2 בחוק איסור מימון טרור, קיימות מספר מגבלות על הפעלת שיקול דעתה של הוועדה בבואה להכריז על ארגון טרור או על אדם שהוא פעיל טרור. הניסיון המצטבר מלמד שבחלק מן המקרים, מגבלות מסוימות הנכללות בחוק, ואשר מפורטות בהצעת התיקון לחוק, כובלות את ידיה של וועדת השרים, אשר מנועה מלהכריז על ארגונים או על פעילים אלה כנדרש, גם כאשר בנסיבות העניין אין הצדקה מהותית שלא להכריז עליהם. משמעות הדבר היא כי לגבי חלק גדול מן ההכרזות, מדינת ישראל אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים בנושא זה.
לפיכך, תיקון החוק מציע כי הגורם המכריז בישראל יהא רשאי לאמץ את הכרזות האום ללא צורך בבדיקה נוספת וגיבוש יסוד סביר נוסף בקשר למידע שבבסיסן. כמו כן, התיקון נועד למלא פער קיים בחקיקה הישראלית בנוגע להכרזה על פעילי טרור זרים, אשר ארגוניהם הוכרזו כארגוני טרור לפי דברי חקיקה אחרים (ולא לפי חוק איסור מימון טרור).
יש לציין כי תיקון החוק נעשה במקביל להליכי חקיקת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011, אשר יחליף עם השלמתו את חוק איסור מימון טרור, וכי ישנה כוונה לאמץ תיקון זהה גם בנוסח חוק המאבק בטרור, לכשיושלם.
לתזכיר החוק