ו"ע 1-08 פרג' ואח' נ' גבאי יו"ר הועדה להטלת עיצומים ואח' (מיום 6.5.09)

בית משפט השלום דחה ערעור על החלטת הוועדה להטיל עיצום כספי על המערערים שנתפסו בעת המעבר במסלול הירוק בנתב"ג כשהם נושאים עליהם כספים שהייתה עליהם חובת דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. ביהמ"ש קבע כי מקור הכספים ויעדם לא הוכח ולא ניתן לקבוע כי מקור הכספים הוא חוקי.

המערערים טענו כי נפלו פגמים דיוניים מהותיים בהחלטת הוועדה, כי זו לא התחשבה בנסיבותיהם וכי גובה העיצום שהוטל עליהם אינו סביר. המשיב טען, בין היתר, כי יש למחוק מעיקרי הטיעון שהגישו המערערים טענות שלא נטענו בכתב הערעור.

בית משפט השלום דחה את הערעור ופסק כי:

תקנה 19 לתקנות הלבנת הון (עיצום כספי) מחילה את תקנה 415 לתקנות סדר הדין האזרחי על ערעור זה. לפיכך, אין ביהמ"ש נדרש לדון בטענות המערערים שלא נטענו בהודעת הערעור.

על מנת להוכיח שהפרוטוקול אינו משקף את כל אשר היה בדיון עצמו, היה על המערערים להביא ראיות להוכיח טענתם זו, במיוחד כאשר היו מיוצגים ע"י עו"ד בעת הדיון בוועדה.

אין כל חשיבות לשאלה מהו מקור הכספים. החשיבות למקור הכספים הינה בשלב השני שלאחר מילוי חובת הדיווח, בעת שהשלטונות יבואו לבדוק את מקור הכספים, האם הינם כספים כשרים או שמא הינם כספים שהושגו בפשע. מקור הכסף הינו אחד השיקולים אותו יכולה ורשאית הוועדה לשקול בבואה להטיל את העיצום הכספי. זאת מכיוון שאינו דומה גובה העיצום הכספי לגבי כספים לגביהם הופרה חובת הדיווח שמקורם הינו כשר, לבין גובה העיצום הכספי לגבי כספים אודותם הופרה חובת הדיווח שמקורם הינו "אסור". מקור הכספים ויעדם לא הוכח. כל שהוכח הוא כי הוכנס סכום כסף גדול בשערי המדינה בנסיבות לא ברורות, ולא ניתן לקבוע כי מקור הכספים הוא חוקי. פחדו של המערער מפני אנשי העולם התחתון וגרסתו לגבי המקור העלום של הכסף, מעוררים חשד שמא גרסתו אינה נכונה.

לפסק הדין