הנאשם, ששימש כסגן מנהל סניף, וכאחראי על מילוי חובות הסניף לפי חוק איסור הלבנת הון, נמנע מלדווח על פעילות של לקוח הסניף (נותן שירותי מטבע) ואף יעץ ללקוח בביצוע פעולות שמטרתן לעקוף את חובת הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון.

בהחלטתו, קבע כי בית המשפט כי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון חל גם על פקיד הבנק לאור הפרשנות המילולית של סעיף 3(ב) והפרשנות התכליתית של החוק.

בבואו של בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם, העדיף בית המשפט את האינטרס הציבורי בקובעו: "כאשר עבירות שכאלה מבוצעות על ידי הפקיד הבכיר באותו סניף בנק, וכאשר חלק מהעבירות מבוצעות לאור יעוץ בנקאי שהוא נותן ללקוחות שלא יכלו היו לעקוף את הוראות החוק אילולא יעוץ זה, ולאחר שאותו פקיד לא רק שנמנע מלדווח על פעולות חריגות על ידי מי שאינו בעלים של החשבון, אלא מייעץ לאותם גורמים, משתף איתם פעולה ומעלים עין מכל פעילותם האסורות – הרי במקרה שכזה מחובת בית המשפט להעדיף את אותו אינטרס ציבורי של הרתעת הרבים כאינטרס בעל משקל היתר שמצדיק מיצוי הדין עם הנאשם."

לגזר הדין