כללי
1. רקע
בכל מדינה שמופק בה הון שחור מתנהלת, קרוב לוודאי, גם מערכת פיננסית ענפה המעורבת בהלבנתו. במדינה זו, יכול להיות מולבן, לא רק ההון השחור שהופק בה, אלא גם הון שחור שהופק במדינות ומקומות אחרים. פגיעותו של מקום לפעולות הלבנת הון, תלויים לא רק בנפחו של ההון השחור המופק בו אלא גם במאפיינים פיננסיים ומינהלים אחרים נוספים כמו: תרבות מקומית, יעילות רגולטורית, יעילות השוק הפיננסי, הקפדה על הכרת הלקוח והכרת פעילותו העסקית, רמת ומידת השמירה על הסודיות הבנקאית, איכות השמירה וניהול הרישומים ופרטי הזיהוי הקשורים בגורמים המעורבים, ובצורה כללית- עד כמה המערכת הפיננסית יכולה לקלוט כמות גדולה של הון שחור, תוך שמירה על אלמוניותם של מלביני ההון זה בבטחה יחסית. בהקשר לעניין זה מוזכרים מקלטי מס סביב העולם (המוכרים גם כ: Offshore Havens או Tax Havens ועוד), כמקומות המקיימים את התנאים שהוזכרו לעיל כמקומות שניתן להתניע שם את תהליכי ההלבנה בצורה בטוחה יחסית למרות שבפועל, הון שחור כמעט ולא נוצר שם.
על פי הערכת קרן המטבע העולמית בין 2% ל 5% מהתוצר העולמי הגולמי השנתי נובע מהלבנת הון. היקף הלבנת ההון, לפי הערכות אלו, נע בין 600 מיליארד דולר ל- 1,500 מיליארד דולר בשנה. משרד האוצר האמריקאי מעריך כי היקף הלבנת ההון בעולם כולו מגיע אף ל- 2,800 מיליארד דולר בשנה. בין אם ניקח את ההערכות השמרניות ביותר או את ההערכות הפרועות ביותר- לא יימצא חולק כי סכומים עצומים אלה מצביעים על קיומה של כלכלה מקבילה, שחורה, הפועלת במקביל לכלכלה הלגיטימית הרשמית.
2. הלבנת הון מהי?
הלבנת הון הינה פעולה או סדרת פעולות, הנחזות להיות לגיטימיות לכשעצמן, המהוות תהליך שבו "רכוש אסור"- שהינו תוצר פשיעה, מאבד את התווית הפלילית שלו ונחזה להיות רכוש כשר למהדרין, המאפשר לבעליו חזקת הנאה בו באין מפריע. לא זו אף זו, רכוש זה יכול לממן פעילות פשיעה אחרת הנחזית להיות מנותקת מבעליו. מכאן נובע גם מקור המונח "הלבנת הון" (Money Laundering) – הון שמקורו "שחור" שעבר תהליך של "הלבנה" ועתה כשר הוא, צח ונקי לכל דבר ועניין.
עם התפתחותם והשתכללותם של דרכי המסחר והתשלום כך הולכות ומתפתחות השיטות הננקטות בתהליך הלבנת ההון. שיטות אלה, יהיו בדרך כלל מתחום עיסוקו הקרוב של העבריין: עסקי מזון, חלפנות, מלונאות, ייבוא ויצוא, שוק ההון ולעיתים אף יהיו מתחומי עיסוק צרים יותר: מסחר בפריטי אספנות, השקעה והשתתפות בקרנות הון סיכון ומיזמי הייטק וכיו"ב.
להלן פירוט והרחבה אודות תהליך הלבנת ההון ואופן ביצוע השלבים השונים בתהליך, המבוצעים בתיווכם של תהליכים פיננסיים לגיטימיים:
א. השמה - Placement
שלב ההשמה הוא השלב ההתחלתי העומד בקצה תחילת תהליך ההלבנה. בשלב זה מזומנים (בד"כ) שמקורם בפשיעה, מוחדרים ומוזרמים אל תוך המערכת הפיננסית בדרכים שונות, שחלקן יתוארו בהמשך.
את ההון השחור שהופק מפשיעה, ניתן לחלק לשני סוגים: הסוג הראשון הוא שמקורו בפשיעה הנמצא כבר בתוך המערכת הפיננסית. הסוג השני הוא הון שמקורו בפשיעה הנמצא מחוץ למערכת הפיננסית. למשל אדם שהונה את מרכז ההשקעות וקיבל תקציבים לחשבונו תוך הונאה ומצג שווא – אינו צריך להפקיד את המזומנים לחשבונו משום שכן המזומנים מצויים כבר בחשבון. לעומתו, סוחר סמים המוכר מנות סם במזומן חייב ראשית להחדיר את המזומנים אל תוך המערכת הפיננסית ורק לאחר מכן יכול להתחיל הוא את תהליך ההלבנה.
שלב ה"השמה" מהווה את "הבטן הרכה" של כל תהליך הלבנת ההון משום שהפקדת כמויות גדולות של "כסף רחוב" מושכות תשומת לב לכשעצמן. זאת הסיבה העיקרית שהפקדות מזומן מסכומים של 50 אש"ח ביחד עם פרטי המפקיד- מדווחות לרשות.
על מנת להחדיר מזומנים אל המערכת הפיננסית, ולהימנע מדיווח לרשות, עומדות בפני המלבין מספר אפשרויות והוא יכול להשתמש באחת מהן או בשילוב של כמה מהן. הדרך הראשונה היא לפצל את ההפקדות במוסד אחד, לסכומים נמוכים המצטרפים אט- אט לסכומים גדולים. שיטת פיצול זו נקראת "Smurfing". דרך נוספת היא על ידי פיזור ההפקדות במוסדות פיננסיים שונים, בסכומים נמוכים. שיטת פיצול זו נקראת "הבניה" או "Structuring".
שיטה נוספת היא להבריח את המזומנים ("Smuggling") אל מעבר לגבול או לתחומי שיפוט שונים (כמו בין ישראל לבין הרש"פ), והפקדת המזומנים בכמות גדולה בבת אחת, תוך שיתוף פעולה של גורם פיננסי משתף פעולה או מתוך ידיעה כי במקום זה אין נהלי רישום מסודרים ו/ או הקפדה מרובה על קבלת פרטים מלאים ומאומתים. כמובן שהברחת המזומנים אל מעבר לגבול אינה חייבת להיות בהעברתם הפיזית של המזומנים. לצורך כך, ניתן להמירם ב"ארנקים אלקטרוניים", יהלומים, מתכות יקרות וכן בעתיקות או בחפצי אומנות (הידועים בשמם הכולל- "חפצי ערך"), להמירם בחזרה למזומנים בצידו האחר של הגבול ובשלב זה לבצע את הפקדות המזומן כפי שתואר לעיל. אגב, תהליך הלבנה המתרחש בין מספר תחומי שיפוט, מקשה מאוד על חוקרי מקרי ההלבנה בכל מה שקשור לאיסוף נתונים וראיות, וקבלת עדויות והוכחות לצורך הצגה בבתי משפט. זאת אגב, אחת הסיבות לחיוב קבלת הצהרה בכתב על העברת מזומנים ושטרות בנקאיים במעבר גבול בין המדינה אל מחוצה לה. הרף המינימלי להצהרה נקבע על 80 אש"ח לאדם.
דרך מקובלת אחרת היא על ידי הפקדות מזומנים לחשבונות עסקים עתירי מזומן. נציין כאן כי הפקדות אלה גם מסייעות בשלב ההשמה וכן בשלבים הבאים של ההלבנה על ידי כך שהן מערבבות כספים ממקורות לגיטימיים ושאינן לגיטימיים ומגבירות את הקושי לגלויים של הכספים הלא לגיטימיים בתוך שאר הכספים של העסק.
ב. ריבוד - Layering
לאחר שהמזומנים תוצרי הפשיעה עברו את השלב הראשון בשלב ההשמה (Placement) והוחדרו אל תוך המערכת הפיננסית, הם מתחילים במסלול ההלבנה עצמו בשלב הריבוד (Layering). שלב זה כולל ביצוע פעולות רבות ככל הניתן שמטרתן לטשטש את מקור הכספים הלא חוקי ולהסתיר במידת האפשר את "נתיב הביקורת" המאפשר לבצע חזרה ("Reverse Engineering") וגילוי של מקורו הלא חוקי של ההון השחור. שלב זה נקרא "ריבוד" או "הרבדה" כי למעשה הוא יוצר רבדים על גבי רבדים של מערכות הסתרה והסוואה המקשות עד מאוד להתחקות אחרי המקור הראשוני של הכספים.
שלב הריבוד אמור לכלול מספר פעולות פיננסיות שמטרתן הסופית היא: (1) להסתיר או להסוות את מקורו של ההון השחור (2) להסתיר או להסוות זהות בעליו ואת בעלי הזכויות בו (3) להסתיר או להסוות את מיקומו ו/או את תנועותיו.
מה בין הסתרה לבין הסוואה? כוונתה של ההסתרה היא ליצור מצג המנתק את הקשר הנראה בין ההון השחור למקורו או לבעליו. לעומת זאת, מטרתה של ההסוואה הינה לערב ולטשטש את ההון השחור עם רכוש אחר כך שיקשה מאוד או לא יהיה אפשרי כלל לזהות את ההון השחור או לזהות קשר בינו לבין מקורו השחור או לבין בעליו. ניתוק הקשר כאמור, יכול להיווצר על ידי ביצוע מניפולציות בבעלויות מבצעי הפעולות או ע"י ביצוע מניפולציות בתנועות עצמן או ע"י שילוב של השתיים.
להלן מספר טכניקות מקובלות שנועדו להסתרת בעלי הזכויות והבעלויות של מבצעי התנועות המשמשות את מלביני ההון:
הסתרת מבצעי הפעולות
הסתרת מבצעי הפעולות היא אחת מאבני היסוד החשובות בבניית מעגל הלבנת ההון. בדרך כלל, גורמים פליליים מנסים להימנע מביצוע פעולות היכולות להיות מנוטרות על ידי גורמי אכיפה ו/ או להימנע מפעולות היכולות להתפרש על ידי נותני השירות הפיננסי כחשודות לאור הגורם המבצע אותן, כפעולות מצריכות דיווח לרשות. מסיבות אלה קיימת העדפה מובהקת לבצע את הפעילות הפיננסית, במידת האפשר, בצורה אנונימית. אמצעי טכנולוגיה מפותחים,היכולת לבצע פעולות אנונימיות וממרחק והתפתחותה המואצת של המערכת הפיננסית הגלובלית, מקלות במידה מרובה על אותה אנונימיות מבורכת המתבקשת כל כך בתהליך ההלבנה. הסתרת מבצעי הפעולות יכולה להיות הסתרתם ממש של הפרטים הפועלים בעזרת אנשי קש או הסתרתם של התאגידים המעורבים בתהליך ההלבנה, בין היתר על ידי טכניקות אחזקה ייחודיות כגון אחזקה של ניירות למוכ"ז, אחזקה הדדית של חברות, נאמנויות, חברות במקלטי מס, חברות "קש" ( (SHELLוחברות "חזית" (FRONT).
הסתרת הפעולות
הסתרת הפעולות הפיננסיות הוא החלק השני של מנגנון ההסתרה הננקט בשלב הריבוד. התוצאה הטובה ביותר המתקבלת בשלב הריבוד תהא אם יעשה שיתוף של הסתרת הפעולות עם הסתרת מבצעי הפעולות. בניה נכונה של מנגנון ההסתרה יכול ליצור קשיים גדולים על גופי חקירה לאתר את תנועת ההון השחור. יש לזכור, כי תנועת הון לא חייבת להיעשות באמצעות בנקים. קיימות מערכות אלטרנטיביות להעברת הון (ואפילו לא העברתו ממש אלא רק את תמורתו) ממקום למקום שלא באמצעות הבנקים כגון: מערכת בתי המשפט, נותני שירותי מטבע, חברי בורסה ועוד. להלן מספר דוגמאות:
העברת מרובות בתחומי שיפוט שונים/ רבים
הדרך הנפוצה ביותר והקלה ביותר ליצור את ניתוק הקשר מהבעלים היא על ידי ביצוע העברות מרובות של כספים בין מדינות ותחומי שיפוט שונים (רצוי בסכומים הנמוכים מספי הדיווח) ופיצול הפעולות בין חשבונות רבים ככל האפשר. פעולות מעין אלה, מקשות מאוד על גילוי העקבות האמיתיים והתחקות אחר מקור הכסף. כאמור לעיל, מגבלות רבות, מהן מגבלות חוקיות ובילטראליות, עומדות בפני החוקר ולא מן הנמנע כי הגוף החוקר "ירים ידיים" כאשר מעורבות בהעברות מדינות רבות מדיי או אלה המערימות קשיים בקבלת חומר ואיסוף עדויות ו/או מדינות שאין עימם קשרים דיפלומטיים ומשפטיים. בהמשך, בשלב הבא, גוף הפשיעה המקבל את המזומנים יכול תמיד להציגם כהכנסה פסיבית ממקור כלשהו (תמלוגים, שכירות, דיבידנד וכו') אם וכאשר יידרש לכך.
בהקשר לזה יש לציין כי הדין בישראל פוטר מוסדות פיננסיים מדיווח על העברות לישראל ומחו"ל שהינן תמורות ייבוא או ייצוא. כל המעוניין להימנע מדיווח לרשות עת העברת כספים לחו"ל, די לו שיציין על טופס ההוראה לביצוע ההעברה כי מדובר בתמורות ייבוא או ייצוא טובין על מנת שההעברה לא תדווח לרשות.
העברות אלקטרוניות
כסף אלקטרוני והעברות כספים מקוונות הינם האמצעים הנפוצים ביותר לתהליך הריבוד. יתרונות של נוחות, מהירות, אמינות, אנונימיות ושבירת נתיב הביקורת והחקירה כל אלה הופכים את האמצעים הללו לנפוצים ושימושיים. מערכות חדשות של בנקאות כוללת מסחר בני"ע ומט"ח מסביב לעולם המבוצעים בהקשת מקלדת יוצרים מערכת מושלמת לתהליך ההלבנה.
בנקים ללא נוכחות פיזית (Shell Banks)
בנקים ללא נוכחות פיזית ראויים לדיון נפרד. אך בלא כלום אי אפשר. בנקים אלה מאפשרים פעילות פיננסית ללא נוכחות אמיתית במקום שבו הפעילות הפיננסית מתרחשת. פעילות מול הבנקים האלה מאפשרת קיום תהליכי הלבנת הון כמעט מלאים במספר הקלדות מקש או שיות טלפון ולכן פעולתם אסורה על פי המלצה מס' 18 ל- 40 ההמלצות של ה- FATF.
פעולות בניירות ערך
ניירות ערך אינם מזומן. שווי חשבון ני"ע הנמצא בבנק או אצל חבר הבורסה נגזר בדרך כלל ממחיר השוק של ניירות הערך המופקדים בחשבון. פעולות של מכירה וקניית ניירות ערך עוברת דרך מסלקות הבורסה השונות ומכאן שהעברות נכסים בין חשבון ני"ע תהיה דרך מסלקת הבורסה שהיא כמובן נפרדת ממסלקת הבנקים.
ניתן להעביר ני"ע בהוראה לחבר בורסה לחבר בורסה אחרת סביב העולם מבלי להיות נזקק לשירותי הבנק ולהעברת מזומנים דרך הבנק. יתרה מזאת, ניתן להעביר ניירות ערך בין פירמות (שיכולות להיות שתיהן זרועו הארוכה של המלבין) תוך כדי ביצוע פעולות רכישה קניה ומכירה במסגרת המסחר בבורסה. (למעשה, מסלקת הבורסה יוצר ניתוק בין חברי הבורסה הפועלים בה) סיכוי שפעולות אלה יתגלו או יהיו חשודות כהלבנת הון- נמוך מאוד.
ג. הטמעה - Integration
שלב ההטמעה הוא השלב הסופי והאחרון בתהליך ההלבנה. לאחר ניתוק הקשר בין מקור הכספים - תוצר הפשיעה לבין ארגון הפשיעה או העבריין, מגיע השלב בו הוא מבקש להמציא מקור חוקי לכסף ולהכלילו- ככלות הכל, בתוך רכושו הלגיטימי. הצגת מקור חוקי לכסף המולבן תהיה השלב האחרון של ההלבנה בו המלבין יכול להשתמש בכסף כאוות נפשו היות ומקורו הוא חוקי (לכאורה). המתודולוגיה של מציאת (או למעשה- המצאת) מקור חוקי לכסף היא תורה בפני עצמה ותהא מוגבלת כמעט רק על ידי דמיונו העשיר של מלבין ההון.
פעולות במקרקעין
תחום הנדל"ן הוא אחד התחומים השימושיים והנפוצים ביותר בתחום הלבנת ההון. לפעולות ומסחר בנדל"ן ישנם יתרונות רבים הגורמים לו להיות פופולארי ויעיל בתחום הלבנת ההון. בין היתרונות ניתן למנות:
- היקף המסחר במקרקעין קטן בהיקפו מהמסחר בשאר טובין. אחת התולדות של עובדה זו היא שמחיר השוק של מקרקעין אינו קבוע וידוע אלא ניתן למניפולציה ושינויים גדולים בין עסקה אחת לאחרת. מניפולציה במחירים (פעולות שלא במחירי שוק) מאפשרת למלבין לבצע פעולות הלבנה בקלות יחסית.
- בנדל"ן, סכומי הפעולה גדולים הם, וניתן להלבין כמות מזומנים גדולה בפעולות אחדות. במספר עסקאות נדל"ן ניתן להלבין סכומי כסף גדולים.
המלבין רוצה ליצור רווח הון גדול שיסביר את עושרו הרב. לצורך כך הוא רוכש נדל"ן בארץ ובעולם ובלבד שהמקום בו נרכש הנדל"ן הוא יציב ובטוח פוליטית. לאחר מכן הוא יוצר חברת קש ומוכר לה את הנדל"ן ברווח גדול. הרווח הזה הוא למעשה הדרך בה מוצג ההון כמולבן.
יש לשים לב כי לא רק נדל"ן יכול לשמש למטרה זו. כל רכוש בעל סחירות נמוכה וללא מחיר שוק ידוע וברור יכול לשמש למטרה זו. לצורך זה יתאימו: יהלומי גלם, תוכנות מחשב ערטילאיות, ציורי אומנות של אמן עלום ומוצלח, חברות הזנק עם רעיון פנטסטי ועוד.
פעולות בייבוא וייצוא
ראינו בשלב קודם כי תחום הייבוא והייצוא יכול להעניק יתרון למלבין ההון בשלב הברחת המזומנים – בשלב הריבוד. בנוסף לזאת, תחום זה מעניק יתרונות רבים נוספים גם בשלב השלישי של ההלבנה- שלב ההטמעה וזאת ממספר סיבות עיקריות:
- תחום הסחר הבינלאומי הינו תחום רחב, הדורש מיומנות רבה וידע מקצועי רב הנתונים הנתונים בידי אותו פלח צר ומקצועי המתמחה בו. פועל יוצא מכך כי רשויות החוק והמודיעין הבאים לחקור מקרים וחשדות הקשורים לסחר בינלאומי נתקלים בקשיים מרובים (כמו קשיי מידע, קשיי מינוח, קשיי שפה) ולא זו אף זו- אגף המכס ומע"מ שזהו תחום התמחותו הבלעדי סובל ממחסור כרוני במשאבי אנוש מתאימים לחקור תופעות אלה.
- המכס מוכוון פעילות ייבוא, הברחות סמים, תפיסת הברחות סחורה, קביעת מכסים והערכת שווי של מוצרים שקיים לגביהם מחיר שוק. בדרך כלל, מוכס יהיה ערני יותר בבחינת סחורות נכנסות שקיים לגביהן אינטרס מצד היבואן להפחתת מחיר (פחות מכס) ומצד שני אין לו אינטרס ממשי להתערב ולחקור סחורות נכנסות החשודות במחיר הגבוה ממחיר השוק.
- קיים קושי לבדיקת עסקאות של מוצרים שאין להן מחיר שוק (ראה לעיל: יהלומי גלם, תוכנות יחודיות, פריטי אספנות וכיו"ב)
- פעולות פיננסיות הקשורות לסחר בינלאומי אינן מדווחות לרשות לאיסור הלבנת הון בכל גודל ובכל היקף.(ע"פ סעיף 10(2) לצו הבנקאי)
בהלבנת הון באמצעות עסקאות ייבוא וייצוא קיימים שני מונחים מובילים:
- Over- Invoicing – "התחשבנות ביתר"- משלוח סחורה (וחשבונית) בסכום שהוא הגבוה ממחירה האמיתי. משלוח סחורה במחיר זה גורם לקבלת תשלום בסכום גבוה והעברתו מחו"ל לישראל (תחת ההנחה שהסחורה יצאה מישראל) בשני יתרונות עיקריים: הוצאת החשבונית והתקבול בעקבותיה מראים מקור לגיטימי לקבלת הכספים (מכירות). יתרון שני הוא שכל הסכום אינו מדווח לרשות
- Under- Invoicing- "התחשבנות בחסר"- קבלת סחורה ותשלום עבורה בסכום מנופח שהוא גבוה ממחירה האמיתי. התשלום המנופח מהווה העברה בצינורות לגיטימיים של כספים מישרל לחו"ל (תחת ההנחה שהסחורה נכנסה לישראל) בשני יתרונות עיקריים: קבלת החשבונית והתשלום בעקבותיה מראים מקור לגיטימי להוצאות עסקיות (כולל קיזוזי מע"מ) יתרון שני הוא שכל הסכום אינו מדווח לרשות.
ישנם תחומי מסחר שבהם קל לבצע מניפולציות במחיר וישנם תחומי מסחר בהם קשה לבצע מניפולציות כאלה. בדרך כלל, חברות רב לאומיות בעלות קשרים ענפים בחו"ל וחברות העוסקות בתחומי מסחר שהם בעלי סחירות נמוכה (ללא מחיר שוק מובהק) או נתונים להערכות (כמו יהלומי גלם, עפרות אלומניום וכיו"ב) פגיעות יותר לביצוע מניפולציות במחירי הסחר הבינלאומי.
רכישת בחברות
מלבין הון נכנס כשותף בחברת הון סיכון מקומית. ורוכש מניות של חברה מקומית בעלת מוצר ייחודי בפיתוח אין למניות אלה מחיר שוק ומחירן נובע כולו מצפיותיו של המשקיע לתמורה נאה מהשקעותיו במוצר בעל פוטנציאל עתידי. כעבור תקופה, מקים המלבין חברה בחו"ל ומוכר לה את מניותיו ברווח גדול. מכירת המניות יכולה להיעשות דרך חברת הון סיכון או מחוצה לה- ובכל מקרה- הרווח מעסקה זו יראה כרווח עסקי לגיטימי.
ניצול חוקים קיימים
אך מוזר הוא שקיימים חוקים היכולים לעזור וליצור מסגרת לתהליך הלבנה מלא. למשל אדם מודיע למשטרה על מציאת אבידה- סכום כסף גדול שנמצא על ידו. בחלוף המועד הקבוע בחוק השבת אבידה (בד"כ- ארבעה חודשים), משלא נמצא מי שידרוש את ה"אבידה", הופך המוצא מכוח חוק השבת אבידה לבעליו החוקיים של הכסף (שמקורו כמובן- מפשיעה).
הלוואות פיקטיביות
מלבין ההון לוקח הלוואה ממוסד פיננסי מוכר. כערבות להלוואה זו נותן המלבין ערבות פיננסית כלשהי למוסד ממקור אחר- פיקדון של חברה שבשליטתו הנמצא בחו"ל או כל ערבות אחרת והעיקר שלא יימצא הקשר בינו לבין הפיקדון או הערבות. המלבין אינו מחזיר את ההלוואה והמוסד נותן ההלוואה מחלט את הערבות או את הפיקדון שנמצאו בחו"ל. כרגע, המלבין יכול בלב שקט להציג את ההלוואה כמקור חוקי לכסף (בהתעלם מההחזרים שלה) . דרך נוספת היא כמובן מתן הלוואה ע"י סניף של מוסד פיננסי המשתף פעולה. הסניף ייתן למלבין ההוא סידרת הלוואות שלמעשה המלבין לא מחזיר לעולם ואילו כל הזמן ההלוואה מתחדשת מאליה ואין צורך להחזירה.