ב-7 ביוני 2002 נמצאה גופתו של איליה דוברובסקי בדירתו במצב ריקבון מתקדם. איליה דוברובסקי היה תלוי כשחבל מלופף סביב צווארו, וידיו קשורות מאחורי גבו. כשבועיים לאחר שנמצא מת בביתו, באו נציגי העירייה לחטא את הדירה, ולהפתעתם, גרו בה בני משפחת עיישה.

משפחת עיישה סיפרה שחתמה חוזה לשכירת דירתו של איליה דוברובסקי זמן קצר טרם מותו. אנשי מז"פ בדקו את החוזה שמסרה המשפחה למשטרה, וקבעו שהוא מזויף. בשל הממצאים עצרה המשטרה את מר עיישה בחשד לרצח, אך מחוסר ראיות הוגש נגדו כתב אישום רק בגין כניסה בכוח, זיוף, מרמה, היזק בזדון ובידוי ראיות.

עו"ד אופיר פורת הגיש תביעה אזרחית לסילוק יד מטעם האפוטרופוס הכללי, המנהל את נכסיהם העזובים של יורשי המנוח. בחקירת האפוטרופוס הכללי התברר שמר עיישה מטופל כפושט רגל במחוז תל אביב. מעיון בתיקו עלה שהגיש לכונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) חוזה שכירות אחר מזה שהציג למשטרה, מזויף אף הוא, ובו דמי השכירות נמוכים יותר. עקב חשיפת זיוף החוזה, בוטלו הליכי פשיטת הרגל של מר עיישה.

בהליך הפלילי מר עיישה הורשע ונדון למאסר של שנתיים, ולשנה נוספת בשל הפעלת תנאי מתיק קודם. דירתו של המנוח פונתה, וכיום היא מושכרת בשכירות חופשית. נוסף על כך נגבה ממר עיישה חובו לפי פסק הדין שהושג בפשרה בתיק האזרחי.